כותרות העיתונים

בימים האחרונים העבירו בעלי החברה המוכרת "תפלין בית קל" את פס היצור שלהם ל...נצרים... כזכור הישוב הראשון ששרון סימן את תושביו כמיועדים לגרוש.

יחד עם המפעל עברו לנצרים גם ארבע משפחות של עובדים, ובניהם הסמכ"ל, מאיר רז. בצד עובדים אלה ילקוט הפעל עובדים מתושבי נצרים הותיקים יותר. מזכיר ועדת רבני יש"ע ומנהל המפעל, הרב ישי באבד, מסר כי הרשויות ניסו להתנכל למפעל, למשל על ידי סירוב של חברת 'בזק' שמערבת פוליטיקה בעסקים, לחבר קו טלפון, במטרה לחבל בתפקוד המפעל, והכל מחשש שמפעל התפילין אינו אלא סנונית שמבשרת את בואם מפעלים רבים נוספים.

עוד מקל בגלגלי מכונת הגרוש. גימור התפילין של 'תפילין בית קל' ייעשה מעתה בנצרים. בנצרים ייוצרו מוצרי היוקרה של המפעל, כמו ה"קופסהוד" המיוחדת שלו, וכן ה"תפידנית", על משקל "צידנית", אריזה סביב ה"תפידנית" כבר מתרחש סיפור מעניין: קולנל בצי האמריקאי שמשמש כרופא הראשי של הצי, שהוא יהודי דתי, שמע על התפידנית וקנה עותק אחד שלה, וזאת משום שכקצין בצי הוא נזקק לתפילין עמידהם במים, ועתה הוא שוקל להזמין כשלוש מאות "התפידנית" לטובת החיילים היהודיים-דתיים שלוקחים בצי האמריקאי, רובם אגב בעירק. כך שיתברר כי נצרים עובדת עבור הצי האמריקאי בעירק.

יחידת הקומנדו העילית של צבא ארה"ב , המארינס הזמינה תיקים מיוחדים לטלית ותפילין בתוכו יוכלו החיילים להחזיק את התפילין שלהם גם בתנאי מזג אוויר קשה. את ההזמנה ביצע סגן מפקד המארינס , שהפתיע את מנהלי מפעל התפילין הוותיק "תפילין בית א-ל" משהגיע באחד הימים למשרדי המפעל והתעניין בתוצרתו.

"הוא אמר לנו שזמן רב הוא מחפש פתרון לתשמישי קדשוה של חייליו הדתיים", סיפר למשפחה ר' ישי באב"ד מנהל המפעל "הם ניסו את כל הקופסאות והנרתיקים, מכל הסוגים ורק מתקן האחסון שאנו מייצרים עמיד באמת בתנאים שהם דורשים". סגן מפקד היחידה הזמין 051 מתקנים כאלה.

לשאלת מנהלי המפעל , סיפר סגן מפקד כי בשורות המארינס יש כ-051 חיילים שומרי תורה ומצוות המאכלסים את יחידות העילית של צבא ארה"ב. כהוקרה לפעילותם, ובניסיון למשוך חיילים נוסיפם שמפקדי המארינס רואים בהם חיילים איכותיים, ביקש צבא ארה"ב לרכוש את הקופסאות של "תפילין בית א-ל" במטרה להעניק אותם ליהודים הדתיים המתגייסים למארינס. "הם רצו שהקופסאות יהיו בצבעי המארינס" , מספר מנכ"ל המפעל.

מה שלא ידע הגנרל כי קו הייצור של תפילין בית א-ל המייצר את המוצרים הנלווים וביניהם את ה"תפידנית" , נמצא ב...נצרים שבגוש קטיף, משם הם יגיעו היישר לעיראק. לא מזמן העביר המפעל את קו היצור לנצרים "כדי לחזק את רוח התושבים שם", אומר הרב באב"ד. במפעל 01 עובדים, ארבעה מהם עברו עם קו הייצור של המפעל מבית א-ל, ששה מהם - תושבי נצרים.

  אנו מודים מקרב לב לכל אלו שהרעיפו עלינו מילים מחזקות ומעודדות כשעברנו חלקית לנצרים. הצטערנו מאד לקבל גם תגובות מסויגות. אמנם לא על המעבר עצמו חלילה, אבל על הפרסום שלו מעל דפי העיתונים... ועל כך היינו רוצים לומר מילים מספר.

  ראשית, אנו מפעל קטן יחסית שרצה לעשות מעשה גדול. מתוך אמונה שלמה בצדקת המאבק על ארץ ישראל, רצינו לתרום את חלקנו כמפעל יצרני המהווה מקור פרנסה וחיזוק למקום בו הוא יוקם. כדי לאפשר מעבר כזה, התנדבו מספר עובדים לעשות את המעבר בעצמם, וזה כולל כמובן גם משפחות שלמות.למבינים בכלכלה בכלל ולמצב היום בארץ בפרט, ברור כי מעשה זה אינו טומן בחובו שגשוג כספי. ההיפך הוא הנכון, יש בו השקעה כספית, ארגונית, מנטאלית ורגשית שיתרונה הכלכלי מוטל בספק. אף על פי כן יצאנו באומץ לעשות מעשה. וכך, כאשר עברנו את שלב ההחלטה והביצוע הטכני, נשארה העשייה עוד לפנינו. כאן נכנס הפרסום לתמונה.

  מה טעם יש למעבר אם הוא נעשה מאחורי דלתיים סגורות? האין זה ברור כי התקשורת מהווה נדבך חשוב במאבקינו זה? האם נחישותו של אדם בודד להצטרף למתיישבי הגוש אינה מחממת את לבבות רבים של יהודים המנועים לעשות כן? כל שכן מעבר של עוד משפחה, נטיעת עוד עץ, הצטרפות של עוד מפעל... ומי יטרח לפרסם מעשים אלו? האם שומעים אנו בתקשורת על מעשי הניסים שעוברים ישובי הגוש בכל יום ויום? האם יטרחו להדגיש בחדשות את אומץ ליבם של המתיישבים? או שמא יחפשו להבליט את מעט הסדקים, ההיסוס והחששות המקננים גם הם בליבם של החרדים לגורלם? כל מי שעוקב אפילו מעט אחרי הנעשה סביבנו מבין כי המילים "עברנו לנצרים" הן המאבק עצמו.

  אין בכך להפחית את העובדה שנעשה אולי מכוח זה גם פרסום. הלוואי והיה בזה צד רווחי, יואילו נא המאמינים בכך לשכנע גורמים נוספים לעשות את המעבר. ואולי יסתפק הקורא רק לדמיין את עצמו עובר לשם גם הוא על ביתו, חפציו, ילדיו, עבודתו וכל המשתמע מכך כדי להבין את המעשה. אנו מאמינים כי כל מעשה קטן של יהודי יכול להכריע את הכף לטובה. והיה לא תהיה הגזירה הנוראה. אנו גם מאמינים באחדות חיזוק ועידוד מבית, ולכן נכתבו מילים אלו. מתוך תקווה שנהיה עם אחד בלב שלם!