השיער בתפילין של ראש
השיער היוצא מבית תפילה של ראש - מקור הדין וטעמיו.
|
 |
|||
|
||||
- התשובה לשאלה מדוע אנו צריכים להוציא את השיער מהתיתורא היא פשוטה, מכיוון שהספר היסודי שהתקבל להלכה בדת היהודית הוא ה"שולחן ערוך" - האומר: "קצת שיער זה (שכורכים בו את הפרשיות) צריך שיהיה חוץ לבתים". אם נחקור אחר שורש העניין, נמצא שהוא בזוהר הקדוש. בשפה פשוטה אומר הזוהר, שאם לא נשים מעט אחיזה לכוחות השליליים בתפילין, הכוחות האלו עלולות להזיק, ולכן מניחים מעט שיער שיוצא חוץ לבתים.
- כן, השיער צריך להיות שם. ובכן, מה אם אין שיער היוצא חוץ לבתים? ישנם שני מצבים אפשריים שאליהם נתייחס כאן. במקרה שהיה שיער שיצא בתחילה חוץ לבית ועכשיו מסיבה כלשהי אינו, התפילין כשרות וניתן להניחן ולברך עליהן (לסברת הזוה"ק ודאי שעדיף שיהיה שם שיער ולכן הדין הוא על פי הפשט) וכדאי לתקן זאת בהקדם האפשרי. אך, אם מלכתחילה לא היה שיער שיצא חוץ לבית מזמן עשיית התפילין, הדבר מעמיד בספק את האדם שעשה את התפילין מכיוון שלא עשאם כדין המופיע בשולחן ערוך, ולכן חוששים לכשרות התפילין עד שיבדקו וימצאו כשרות.
- מה מקום הוצאת השיער מהבית? בתפילין של ראש, בהם מוציאים את השיער חוץ לבית, ישנם ארבעה חללים נפרדים לחלוטין, שבכל אחד מהם מכניסים פרשיה אחת מפרשיות התפילין, סדר הפרשיות שונה בין תפילין רש"י לבין תפילין רבינו תם, השיער צריך לצאת מהצד הפנימי של הבית בו מכניסים את פרשיית "והיה אם שמוע", בתפילין של רש"י השיער יוצא בצד ימין של הבית (מצד המניח) ובתפילין של רבינו תם, השיער יוצא ממרכז הבית. על פי זה תוכל לזהות בקלות את בית תפילין של ראש כשיטת רבינו תם.